שלום לרב גוטליב.
אני כותבת לרב בקשר לכמה ענינים אישיים ושאלות שמטרידות אותי:
א. אני ובעלי דתיים כבר הרבה שנים, ורק לפני כמה חודשים נחשפתי לספריו של בעל הסולם, והבנתי שכל שמירת המצוות שלי היתה לתועלת עצמי. עד כדי כך שמאסתי בתורה ובמצוות בגלל שלמרות השיעורים שהלכתי אליהם והחברה התומכת וכו’ לא הבנתי באמת את משמעותם. ספריו של בעל הסולם פקחו עיני עוורים. שאלתי היא: האם מותר לנו כזוג ללמוד ביחד את ספריו של בעל הסולם, מדוע לבעלי קשה יותר להבין מאשר לי את ספריו של בעל הסולם. האם אתה חושב שזה “נורמלי” שאישה תרצה להעמיק בספריו של בעל הסולם? ובתורת הנסתר?
ב. אני מרגישה שמשמיים סובבו שאמאס בחיים שחייתי עד עכשיו וארצה לשאוף ליותר. “התנאים הסביבתיים” שלי מאפשרים לי לשמוע את השיעורים שלך ולקרוא את ספרי בעל הסולם. אני מרגישה שדרכו של בעל הסולם הצילה אותי מכיוון שאיבדתי את הטעם של תורה ומצוות. היתה חסרה לי הפנימיות. בכל זאת שאלתי היא – מדוע יש כ”כ הרבה עליות וירידות? מדוע יום אחד אני קמה עם שמחה ואושר ומילוי ומרגישה שלא חסר לי כלום , ולמחרת הכל מתהפך. איך אפשר לתקן את זה?
בברכת מועדים לשמחה,
…………….
לכב’ …………….. שלום
א) מותר לכם כזוג ללמוד יחד את ספרי בעל הסולם. ולא רק שמותר, אלא אף רצוי ונכון. כי השיתופיות והזוגיות, הגם שפעמים רבות נשענת על עצם העובדה שמגדלים ילדים יחד, ועושים פעולות יחד, אבל מן הדין הוא שהזוגיות והשותפות תהיה יותר עמוקה ותגיע לרבדי הנפש, ולרמות רוחניות. וע”י שלומדים יחד ספרי לימוד, ומתעמקים יחד, ומגיעים לתובנות יחד, השותפות והזוגיות מבכירה ומתבשלת, ונעשית יותר עמוקה ואיכותית.
את מבינה יותר ממנו, כי יתכן שהמוכשרות הנפשית שלך גבוהה יותר. הסיבות לכך יכולות להיות רבות, והן אינן משנות.
אני סבור שבימינו זה “נורמלי” שאשה תרצה להעמיק בספרי בעל “הסולם”.
ב) העליות מלמדות על הירידות, והירידות מלמדות על העליות. כאשר אדם במצב עליה, אז הוא צריך לזכור את מצבי הירידה שלו, את מצבי החשיכה, וע”י הזכרון הזה יוכל להעריך יותר את מצב העליה. להודות יותר להשי”ת על העליה שנתן.
ובמצב הירידה צריך לזכור את מצב העליה, בכדי לראות עד כמה נפול וחשוך הוא מצב הירידה. ככל שהחשיכה מעיקה יותר, ההתקשרות של האדם בתפילה לה’ גדולה ומועילה יותר. האדם צריך אז לבקש מהשי”ת את כח האמונה בו. “בא חבקוק והעמידן על אחת – וצדיק באמונתו יחיה”. האמונה בהשי”ת, בהשגחתו עלינו במידת טובו המוחלטת, היא זו שיכולה לרומם אותנו. אלא לתפילה אמיתית אנו צריכים, וכנ”ל.
נמצא, הירידות נותנות לאדם את האפשרות להעריך נכונה את צרכיו, כלומר להבין: מה חסר לי, שאם אקבל אותו, אוכל להתרומם.
בקיצור: הירידות בונות תפילה, ואילו העליות בונה תודה.
בכבוד רב ושבת שלום
אברהם מרדכי גוטליב