בסד
את המפץ הגדול פעל בורא העולם, עמ”נ ליצר את היקום.
ראשית, צריך לדעת שאין לנו תפיסה בבורא עצמו כלל ועיקר. אלא כל הדיבורים שלנו הם לפי מה שמסרו לנו המקובלים האלקיים, צדיקים וקדושים שבכל הזמנים, כפי השגתם את העולמות העליונים, דהיינו את תפישת הכלים את האור העליון.
“בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ” (רוחניות וחומר). “והארץ היתה תוהו ובוהו” (תיאור כאוטי. מורה על הגורמים הראשוניים של הבריאה ע”י המפץ הגדול), “וחושך על פני תהום” (חור שחור– התגלות הרצון לקבל, בעל חסרון), “ורוח אלקים מרחפת על פני המים” (כאשר נתגלו מים, שהם גורם החיים, אין מים אלא תורה, אז מורגשת רוח אלקים בנמצא).
איך הרוחני הוליד את החומר?
א. לפני המפץ הגדול, האור האלוקי הוליד את החומר הראשון, האור האלוקי עצמו השתלשל בהדרגתיות ממצבו שאין בו זמן מקום וחומר, לאט לאט המציא בתוך עצמו חומר זך מאד, מין ורסיה ראשונית מאד של הרצון לקבל שהוא החומר המהותי של הבריאה. הרצון להיטיב ברא כלי לקבל את ההטבה, והוא החומר הראשון של הנבראים (מלכות דכתר מולידה את כתר דחכמה וכו’).
ב. בתחילה אור אין סוף ממלא את מציאות הכלי, הכלי חושק בהשוואת הצורה עם האור, כפי שבאור אין קבלה, כך הכלי מחליט לא לקבל. הצמצום א’ גרם להרחקת האור העליון לצדדים, באופן שנשאר מרכז עגול ריק לגמרי, ובתוכו חלקיקי כלים שהיה בהם אור אין סוף. זהו המפץ הגדול המקורי, שבו החומר המרוכז של הרצון לקבל באין סוף, נתפרק לאין ספור חלקיקים, שמהם נבנו אח”כ העולמות.
מתואר כאן ריק גדול, המדע מציין חלקיקים רבים בתוך הריק, שמכנה אותם חלקיקים מדומים, מחמת חוסר תפישה בהם, והם מהווים את החומר היסודי לכלל המציאות. זהו תיאור של יצירת שורש החומר שאינו במצב של מקום וזמן כלל.
מבחי’ התיאור החומרי נוצרו מליארדי גלאקסיות, שכל אחת מכילה מליארדי שמשות. למעשה אין סוף גלאקסיות.
כח הכבידה
המוני חלקיקים משייטים בחלל, ומי שיותר גדול מושך אליו את היותר קטנים, עד שעי”כ נבנו הכוכבים השונים.
משיכת הרצון לקבל את כל העצמים אליו. עצמות הרצון לקבל היא המציאות האלוקית, א”כ ניתן לומר שהמציאות האלוקית מושכת את כל הנבראים להדבק בה.
ג. עולם הנקודים, שבירת הכלים שגרמה להתרחקות האור העליון למקורו, ונשארו חלקיקי כלים שבורים, רק עם ניצוצי אור קטנים. זהו מפץ נוסף, שבו נוספו עוד ועוד חלקיקים. חלקיקים התאחדו ביניהם לפי סדר תיקונם.
ד. נשמת אדה”ר, מחמת החטא העצום, כללות האור נסתלק, ונשארו חלקיקי נשמות שבורות, ללא שום אור אמיתי, אלא רק חלקיקי אור וחלקיקי כלים.
נמצאנו למדים, שהיו ג’ מפצים: א) מפץ כללי, לכללות היקום. ב) מפץ לעולמות. ג) מפץ לנשמות.
