אינני בקי בפרטי המקרה כלל לאשורם, אולם שמעתי כך: היהדות החרדית טוענת שכלל אין שם אפליה, אלא החלטה ענינית, שלא רוצים לצרף לבית הספר בנות ממשפחות שלא עומדות בתקנון של בית הספר, ובאם בנות אשכנזיות לא עומדות בתקנון, גם אותן לא יצרפו. העותר נגד (שנשלח ע”י רבנים רבים מן היהדות הספרדית), וכן בית המשפט שהצדיק את העותר, טוענים שזה טשטוש של המקרה, וכן יש אפליה. היהדות החרדית טוענת לעומת שזו סתם עלילת דם והתנכלות חוזרת ונמשכת של הבג”צ והרשויות, וכלל החילונים. עד כאן תיאור טענות הצדדים.

לפי חכמת הקבלה הענין העקרי שצריך להסיק כאן הוא כך:

אנו רואים שיש התנכלות ושנאה גדולה מן הגוים ליהודים, כפי שבאה לידי בטוי במשט לעזה, וכל התגובות בעולם שהיו עקב כך. יש אנטישמיות גוברת והולכת, ויש עלילות רבות שנרקמות נגדינו, ע”י שונאי ישראל ההולכים ומתרבים רח”ל. שונאי ישראל זוממים להשמידנו פשוטו כמשמעו, כפי תוכניתו של היטלר ימ”ש, ועושים את כל מה שיכולים עמ”נ להכין את עצמם להגיע ליכולת השמדה של עם ישראל. כמו”כ רואים שיש שנאה גדולה אצל החילונים כנגד דתיים, כפי שבאה לידי ביטוי בנ”ל, עשיית מעשים שלא יעשו ולא נשמעו בשום מדינה מתוקנת בעולם – לשלוח עשרות אמהות לילדים רכים לבית הכלא, כאשר חלקן גם במצבים עדינים של הריון וכדומה. השנאה הגדולה לדתיים התבטאה לרוב לאחרונה בהחלטות והתבטאויות שוטמות רבות שהיו לאחרונה ע”י בתי המשפט, ואישי ציבור שונים. יש חלק גדול בעם ישראל שפשוט הגיע למצב של שנאת הדתיים והחרדים (פרזיטים מתנחלים וכו’), ולו היה יכול היה פועל שיעלמו מעל פני האדמה.

לפי הכוונתו של רבינו בעל הסולם כל זה שיקוף של מה שקורה אצלי בפנים, כלומר: הזהר הקדוש אומר שכל אדם הוא עולם קטן וכולל בתוכו אומות העולם וישראל. אומות העולם שבאדם מתאפינות ברצונות האיגואיסטיים השונים שבאדם שהם רצונות דקבלה, וישראל שבאדם מתאפיין ברצונות האלטרואיסטיים שבאדם, ביכולת החסד הנתינה והאמונה. וידוע אשר האדם הקטן משפיע על העולם הגדול, כפי מאמר חז”ל במ’ קידושין: עשה עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה. נמצא, ע”י זה שאדם עושה עבירה בחייו הפרטיים משפיע על התגברות הכוחות האיגואסטיים הרעים בעולם כולו. גם אם אדם לא דואג להעביר מסרים במדיות התיקשורתיות השונות, הכוחות והרעיונות עוברים באופן טלפטי. וכבר קבעו מדענים לאור תאורית “אפקט הפרפר”, שתנודת כנפיים של פרפר בצד אחד של העולם, גורמת לטייפון בצד האחר, ע”י גרימת שרשרת של תגובות הולכת וגוברת. וכן לאור תאורית הקוונטים שלמעשה חלקיקי החומר אינם חומר, אלא אנרגיה שאינה תופשת מקום וזמן. וממילא יותר קל להבין איך רעיונות וכוחות של האדם עשויים לזרום ולהשפיע במרחבי העולם. ולפי זה לא כ”כ קשה להבין, איך פעולה או רצון איגואיסטי של אדם בחייו הפרטיים, גורמת תנודה ושינוי בעניני הנפש והמעשה בכל העולם כולו.

א”כ כל אדם צריך לומר לעצמו כך: הואיל והרצון לקבל והאיגואיזם אצלי הולך וגובר, ודוחק את רגליו של הרצון להשפיע והאלטרואיזם, והואיל ואני דואג אך ורק לתועלת עצמי, ואיני שם לב לכבוד שמים כפי שצריך, בכל תחומי החיים, וגם אם אני עושה מעשה טוב כוונתי אך ורק לתועלת עצמי, ע”כ אני בעצמי גורם להתגברות כל הכוחות השונאים את הקדושה בעולם. ואני הוא הגורם להתגברות שנאת ישראל והרג יהודים בעולם, כי כך נגזר ממציאותי שלי, ואני הוא הגורם לשנאת החילונים את הדתיים, כי כן נגזר ממציאותי שלי, שאני בעצמי מגביר את הכוחות האיגואיסטיים ואת הכוחות החילונים שבתוכי על הכוחות דקדושה. נמצא אני הוא הבעיה, וע”כ גם הפתרון נעוץ בי.

וא”כ אין לאדם לטפל בענינים החיצוניים, אלא יש לאדם לטפל ברע שנמצא בתוכו עצמו. וע”י שהאדם יטפל ברע שבתוכו עצמו ע”י אור התורה והמצוות, אזי הוא יגרום לתיקון היותר גדול שיכול לתקן בעולם, שלא תהיה שנאת היהודים ורדיפתם, ושלא תהיה שנאת הדתיים ורדיפתם, ושלא תהיה אפליה כלל בין יהודי ליהודי, כי כולם אהובים לפני המקום. ושהמציאות תהיה יותר מקושרת לבורא העולם, ולא לשום דבר חיצוני. ושנגיע בעזה”ש למצב שחוקי המדינה יהיו חוקי התורה.

אבל אם אדם פועל פעולות חיצוניות, ואינו שם לב לתקן את הרע שבו, שהוא הגורם לכל אלה, הרי זה דומה לאדם מלוכלך, שרואה את לכלוכו במראה, ולוקח סחבה וחומרי ניקוי, ומנקה את המראה… ודאי שימשיך לראות במראה אדם מלוכלך, כי עליו לנקות את עצמו, ולא את המציאות שמחוץ לו, באשר הוא הגורם לכל הלכלוך שהוא רואה ממולו.

(ובאם תשאלו: מדוע הטוב מיוחס דוקא ליהודים ולדת, האם אין גוים או יהודים חילונים טובים בעולם? ומאידך גיסא האם אין איגואיסטים בקרב היהודים, ובקרב שומרי תורה ומצוות? תשובה: ודאי שיש אנשים טובים והגונים בכל מגזר ובכל מקום. אבל הזהר הקדוש מדבר מבחינת המהויות הרוחניות של כל דבר. והנה ידוע המדרש שלפני נתינת התורה לעם ישראל, הציע השי”ת את התורה לשאר אומות העולם, ולא רצו לקבלה, מטעם שנגדה לתאוותיהם. אלו אחזו בתאוות המין, ולא התאימו להם צווי התורה והגבלותיה בשטח זה, ואחרים דגלו בעניני גניבה או רציחה, ולא התאימו להם צווי התורה והגבלותיה בשטח זה. אבל עם ישראל אמרו “נעשה ונשמע”, כלומר הסכימו לקבל את עקרונות התורה ללא ויכוח. ומכאן מוכח שבעם ישראל יש מוכנות נפשית מובנית לחיות ע”פ חוקי התורה, שליבה הוא “ואהבת לרעך כמוך”, “ואהבת את ה’ אלקיך”, באשר מטרת כל מצוות התורה היא ליצור שינוי בנפש האדם, ולהעבירו מאיגואיזם לאלטרואיזם. ואומר רבינו בעה”ס, שמוכנות זאת נובעת מב’ טעמים: א) שעם ישראל הם צאצאי אברהם יצחק ויעקב המתאמצים ללכת בדרכם, וככאלה יש להם מוכנות נפשית לנ”ל.  ב) היות שעם ישראל עבר את היסורים הגדולים ביותר, מכל אומות העולם, בכל מיני השעבודים השונים שחווה בעת הישנה ובעת החדשה. וידוע שיסורים חורטים בנפש האדם מוכנות לשינויים מרחיקי לכת.

מכל הנ”ל מובן שמי שלא מתאמץ לחיות ע”פ חוקי תורתנו הקדושה אינו שייך לענין “ואהבת לרעך כמוך” במובנו הפנימי המוחלט. והגם שיש אנשים טובים בכל המגזרים, גם בעולם החילוני יש אנשים שמתאמצים להתחשב עם זולתם, וגם בקרב אומות העולם, א) זה אינו בא מתוך חיבור לבורא כל העולם שהוא מקור האלטרואיזם, אלא זה בא יותר מתוך הבנה שכך יותר כדאי לאדם לחיות. וממילא הענין נזיל, ואינו מוחלט. ב) יש אנשים שיש להם אלטרואיזם בטבעם, ולא מתוך עבודה עצמית. ג) הלא כל אדם כלול מתכונת אומות העולם ומתכונת ישראל, וזה קיים גם ביהודים וגם בגויים, וממילא יתכן מציאות של גוים שתכונת ישראל שבהם דומיננטית יותר מסיבות שונות, ולכן יש להם יותר מסוגלות להתקרב לאלטרואיזם.

ומה שפוגשים גם בקרב יהודים אנשים רעים ואיגואיסטים, זהו כנ”ל, היות שבכל אדם יש את ב’ התכונות, ובאם אדם אינו קשור לתורה, שולטות אצלו התכונות של אומות העולם, ולא התכונות היהודיות שלו. ומה שפוגשים יהודים דתיים שפועלים מתוך מניעים איגואיסטיים, ועושים מעשים מושחתים ורעים, זהו מטעם שהם רק נראים כדתיים, אבל באמת אינם קשורים בנימי נפשם לתורה ומצוות. ואין תוכם כברם. תיתכן מציאות של יהודים שמקיימים תורה ומצוות, אבל עושים זאת רק מתוך חיוב של נורמות חברתיות וכדומה, ולא מתוך רצון לשנות את עצמם, וממילא תורה ומצוות כאלו אינם פועלים לשנות את נפש האדם).