בס”ד
איזו שמחה אדירה במחנה הימין, לפחות כמו בניצחון מלחמת ששת הימים. הקב”ה עשה נס אדיר, והרים את כוחות התורה והמצוות למעלה למעלה, וגילה כאן את כוחות הקדושה הטמונים בעם, ומה באמת עם ישראל רוצה. קידושים והודאות ושמחות וריקודים בשבת האחרונה, להודות לאבינו אב הרחמן על ישועתו הנפלאה.
אך אבוי, מה קורה, פתאם מתגלים בקיעים במחנה הימין, מיד אחר הבחירות מפלגות נפרדות לחלקים חלקים, ומתגלה פתאם שהכל אינטרסים, כל אחד מושך לכוון אחר. אמנם הרכבת הקלה לא תיסע בשבת, אבל מה על ההכפשות, הלשון הרע והשנאה שיש בקבוצות בתוך מחנה הימין? האם זה נקרא ניצחון התורה? אבוי לנו עם ניצחון כזה. אין כאן לא תורה ולא יראה, אלא יש כאן יצרים ומזימות וקנאה ומזימה. כל אחד סבור שלו מגיעה משרה זו, ולא לאחר, וכו’ וכו’.
ממשלת הימין לא תחזיק מעמד בזמן שכל אחד חושב רק על עצמו, היא תתרסק שוב. העם הלך ימינה כאשר ראה את סרחון השמאל, אבל אם העם יראה שוב תככים ופירוד בימין, יברח שוב שמאלה.
וכך אנו נעים ונדים, עד שירחם ה’ עלינו, ויאיר לנו את אור פנימיות התורה, אשר ירים אותנו מעל הטבע החייתי האגואיסטי שלנו, ובא לציון גואל.
