בסד
(דברים כט, כח) הַנִּסְתָּרֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
פירוש: אנו צריכים לעשות את כל דברי התורה הזאת, הן הנסתרות שהם חלק הכוונה, והן הנגלות שהם חלק המעשה. אלא שעל המעשה יש בידינו לכוף את עצמינו, משא”כ על חלק הכוונה אין בידינו לכוף את רצוננו שיאהב את השני בכח, ולכן זה מסור ביד השי”ת, כי רק הוא יכול לעורר בנו את כח האהבה המצוי בנפש האלוקית שבנו.
“הַנִּסְתָּרֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ”. הוי”ה מידת הרחמים, ואלקים מידת הדין, הנסתרות – מדוע פעם משמש במידת הרחמים, ופעם משמש במידת הדין? זאת אין אנו יודעים, אלא שאנו מאמינים שזה מחמת אהבתו אותנו.
“וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ”. מדוע מזכיר גם בנינו? אלא המעשים המגולים מורגשים אצלינו וגם בבנינו, דהיינו בהבנות שלנו.
הוי”ה אלקינו מקביל ללנו ולבנינו, כי עצמות הבורא היא הוי”ה, ובחי’ אלקים, רק בחינה שמשתלשלת ממנו, וכמו בן אליו, מטעם שהיא מידת הדין.
ומדוע לא כתוב הוי”ה אלקים, אלא הוי”ה אלקינו? כי מידת הדין היא רק יחסית אלינו, ולא בערך מוחלט, שהשי”ת מצד עצמו אין לו דין כלל, אלא כולו רחמים.
“עַד עוֹלָם, לנצח, לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת”– בחי’ אמונה. ע”י הנסתרות והנגלות נזכה לאמונה המכונה זאת.
“אֶת כָּל” את – היא המלכות, השכינה, הכוללת את כל האותיות מא’ עד ת’, כל – הוא יסוד, הכולל את כל הספירות, וביחד מרמז על יחוד קוב”ה ושכינתו, ע”י “לעשות”, דהיינו ע”י מדרגת האמונה שנראת עשיה.
(דברים ל, א) וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה:
השי”ת בכבודו ובעצמו, הוא שמדיח את האדם ומרחיק אותו, בבחי’ שמאל דוחה, כאשר היסורים גוברים מאד, בתוך כל המחשבות והרצונות של הגוים, אז מתרקמת השתוקקות עצומה בלב האדם לשוב הביתה, אז האדם משיב אל לבבו את דבר הקיום של השי”ת, ונותן אל ליבו לחזור אליו.
(שם ב) וְשַׁבְתָּ עַד יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, דביקות וחזרה בתשובה עד השתוות הצורה עם ה’ אלקיך, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, קול השי”ת המופיע בתוך התודעה של האדם, כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:
(שם ג) וְשָׁב יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ, הקב”ה יעזור לך לשוב בחזרה אל עצמך,וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: הכוונה מכל המחשבות הזרות והרצונות המשוגעים של שאר העמים.
(שם ד) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, השמים – אש ומים, ב’ קצוות, המתמצעים באמצע, אם תלך לקצה השמים, כלומר לקצוות, ותתרקב או בקצה הימני ללא השמאלי, או בקצה השמאלי ללא הקצה הימני,מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ:
(שם ה) וֶהֱבִיאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ – אל הרצון,אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ: דככל שהדורות הולכים ומתאחרים, הם הולכים ומתנמכים, וממילא הם ממשיכים אורות גדולים יותר, מאשר הדורות הראשונים, לכן דוקא לדורות המאוחרים יהיה טוב וריבוי.
(שם ו) וּמָל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, יחתוך את תכונת האהבה העצמית שבאדם,לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ, עם כל האנרגיות שלך,וּבְכָל נַפְשְׁךָ, אפילו נוטל את נפשך, לְמַעַן חַיֶּיךָ:
(שם ז) וְנָתַן יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ: כל הקללות יחולו על הרצון לקבל, שהוא השונא הגדול ביותר של האדם.
(שם ח) וְאַתָּה תָשׁוּב בתשובה וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהֹוָה וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: בכל יום יהיו בעיניך כחדשים.
(שם ט) וְהוֹתִירְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב יְהֹוָה לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ: כלומר הרצון להטיב לנבראיו יתבטא במידת הרחמים, בהשפעת שפע אלוקי חיובי. וכל זה –
(שם י) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו דברים עם הגיון, וְחֻקֹּתָיו דברים בלי הגיון, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, כִּי תָשׁוּב בתשובה אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:
